שימוש בסאב וופר בהגברה בחלל סגור ובשטח פתוח

בחירת סאב וופר:

ברוב המערכות היצרן מספק מערכת מושלמת וימליץ על הסאב וופר התואם למערכת העיקרית (ה"טופים"). 

באופן טבעי ל"טופים" אקטיביים, שמאד נפוצים כיום, מותאם סאב אקטיבי. למערכת רמקולים פאסיביות, ניתן להתאים הן מוניטור אקטיבי והן פאסיבי לפי נוחות המשתמש ושיקולים כמו עלות, פשטות בשימוש וגמישות בהתאמה למערכות שונות שברשות המשתמש.

במקרה ויש להתאים סאבים באופן עצמאי למערכת הראשית (ה"טופים"): ראשית נקבעת המערכת הראשית שברוב המקרים תכלול רמקולי LINE ARRAY ורמקולי FULL RANGE על עמודים או תלויים.

לאחר שמוגדרת עוצמת המערכת באזור הקהל, יש לחשב סאבים בהתאמה.  נשאף שהסאב יהיה מסוגל להגיע להספק אקוסטי תואם ל"טופים". יש לשים לב שנתוני רמקולים הם למרחק 1 מטר מהרמקול ובכל כפל מרחק יש דעיכה של 6dB לרמקולי FULL RANGE ודעיכה של 3dB לרמקולי LINE ARRAY או קולונות (זאת רק בטווח קצר עד בינוני). יש חשיבות לכמות הסאבים, מיקומם, מבנה החלל ומרחקם מנקודת שמיעה ממוצעת - לכן חישוב מדויק הוא עניין ספציפי ומורכב. מובן שבאולם סגור, בגלל אורכי הגל הגדולים של התדרים הנמוכים מ 100 הרץ, הרגישות לתדרים בונים והורסים גדולה בהרבה מאשר בתפעול בשטח פתוח בו מעטים ההחזרים והתמיכה של קירות ולכן נוכל לקבל צליל יותר מדויק בתמורה להספק מערכת יותר גבוה.

דוגמא מעשית: התכנון בדוגמא מיועד להשמיע בעוצמה מקסימלית של 100dB SPL במרחק.  מכיוון שבדוגמא זו מרחק הכיסוי המקסימלי יהיה 25 מטר מהסאב, יש לבחור סאב שתפוקתו ב dB SPL תוכל להגיע ל 28dB מעל לתוצאה המקסימלית המתוכננת לאזני הקהל מהמערכת ב 1 מטר. לכן, במקרה זה של 100dB SPL ממערכת עיקרית נתכנן סאבים שביכולתם לספק לפחות 128dB במרחק 1 מטר.

הטבלה מציגה תוספת SPL נדרשת לפיצוי במרחק: 

באם נשתמש ב 2 סאבים, תהיה תוספת כוח של 3dB, ב 3 סאבים 5dB+ ב 4 סאבים 6dB+, ב 6 סאבים 10dB+ ו 8 סאבים יוסיפו 12dB לעומת סאב בודד. כל החישובים נעשו בעיגול נתוני מספרי dB לערך השלם הקרוב.  כל החישובים אינם מתאימים במדויק למקרה בו מרכיבים מערכת סאבים קרדיואידית (כיוונית). מערכת המורכבת מכפולות סאב חזקות בפיזור הקדמי רק בערך ב 1dB לעומת 3 בכפל רגיל. ובשלישיה עד 2dB ככל שהתדר יותר נמוך.

חשוב לשים לב למידה בה כתוב נתון ההספק של הסאב (כפי שמוסבר במאמר בנושא הספקים). באם הנתון הוא MAXIMUM SPL/PEAK או HALF SPACE נפחית 6dB מהנתון המפורסם על ידי היצרן בכדי לקבל נתון תואם לתכנון.

 

 

מיקום הסאב וופרים והשפעת קירות/רצפה/תקרה:

ראשית יש לזכור כי מיקום הסאבים משפיע מאד על העוצמה ועל הדיוק בהיענות הצליל. בהשוואה לסאב התלוי או עומד חופשי ומרוחק מכל קיר, תקרה או רצפה. סאב המוצמד רק לקיר אחורי/ צדדי או לרצפה/תקרה יפיק תוספת של 3dB, באם הסאב צמוד גם לקיר וגם לרצפה או תקרה יפיק תוספת של  6dB ובאם ימוקם בפינה כך שיהיה צמוד ל 3 משטחים אנכיים, יפיק תיאורטית תוספת של 9dB! המגרעת היא בהחזרים בלתי נשלטים שגורמים להתאבכויות בונות והורסות בתדרים שונים ולכן יש נפילה ברמת הדיוק לעומת הצליל המקורי שהוזן אל הסאבים.

הסבר: נדמה סאב על עמוד (בכדי לנטרל השפעות אחרות) הקרוב לקיר שמאחוריו. מכיוון שבתדרים נמוכים בהם פעילים סאב וופרים הפיזור רב כיווני,  יהיו החזרים מהקיר האחורי הקרוב ותהיה הזזת פאזה עקב הזמן שלוקח לגל הקול לחזור קדימה בקצב של כ 340 מטר בשנייה.
באם עומק הארגז 60 ס"מ והוא צמוד לקיר האחורי, נחשב את התדר בו נקבל חזרה ובהיפוך פאזה, בחזית הגל (WAVE FRONT): בדיוק חצי אורך גל יהיה באורך ( 60ס"מ + 60ס"מ כפול 2) = 2.4 מטר. התדר 340 : 2.4 = 142 הרץ שהוא תדר הבסיס והוא גבוה משמעותית מתדר החיתוך, לכן במקרה זה תדר הבסיס לא ישפיע ישירות.
אך מה קורה ב 71 הרץ שהוא חצי מהתדר ונמצא בהחלט בתחום הסאבים ? במרחק 1.2 מטר מהסאב, יהיה סיכום עם הפרש בפאזה של הגל הישיר והמוחזר אך לא הרס חזק כמו ב 142 הרץ (ההרס לעולם לא מלא כי הגל החוזר תמיד חלש מהגל המוקרן ישירות קדימה בגלל המרחק שעבר). במרחק 3.6 מטר בדוגמא, תהיה תוספת מלאה של 3dB בתדר 142 הרץ אך רק חלקית ב 71 הרץ. לא תהיה בנייה או הרס מלאים בשום נקודה לאורך הציר הקדמי אך נקבל ברוב המקומות עוצמה שונה מהמקור.

בנקודות בהן יש חיבור חיובי כמעט ולא נרגיש בגלל רגישות השמיעה שלנו, אך בנקודות בהן יש ביטול מקסימלי, הצליל לא ישמע בתדר זה כי כמעט ולא יהיה קיים. מכאן נובע שנתקל בבעיות בעיקר בחלקי תדר הבסיס של ההחזר (נקראים סאב הרמוניות של תדר הבסיס). לכן, ככל שנהיה קרובים לקיר תדר הבסיס יהיה יותר גבוה, אך יוכלו להיות יותר סאב הרמוניות חזקות בגלל המרחק הקצר, שיגרמו להתאבכויות הורסות (מכנים גם "גלים עומדים"). ההשפעה תלך ותקטן ככל שתדר הבסיס יותר נמוך. אם יהיה מרחק שיגרום לתדר בסיס בתחום הסאב, יהיה לנו ביטול מלא אחד, אך כתלות בתדרי חיתוך ומרחק, אפשרי שלא יהיו בכלל סאב הרמוניות או אחת לכל היותר. ככל שנתרחק מהקיר, כמובן גם ההחזר יהיה יותר חלש ופחות משפיע.
האיור למטה מתאר את ההחזר התאורטי בתדר בסיס והשפעתו ללא התייחסות לדעיכת העוצמה עם המרחק. בחלק התחתון יש קיר דמיוני עם תיאור ההחזר לעומת המקור בתדר שהוא חצי מתדר הבסיס.

 

כדאי לזכור שהתקנה סמוך לתקרה קשיחה, זהה באפקט להתקנה על רצפה. היתרון הוא בריחוק משורות ראשונות לעומת רצפה או קדמת במה, כך נמנע עודף עוצמה בקדמת הקהל ובמקרים רבים שטח קדמי פנוי להתקדמות "נקיה". מובן שזו אפשרות רק לאולמות בנויים עם תקרה קשיחה.

מיקום וסידור הסאב וופרים בקרבת במה:

כאשר מערכת מוכנה וסגורה כמו "טופים" מכל סוג המיועדים להיות צמודים לסאב מעליו באמצעי מכני שמספק היצרן, מיקום הסאב וופרים נקבע על ידי מבנה המערכת. במקרה והטופ מכיל יחידות רמקול קטנות שאינן מסוגלות לתפקד מתחת כ 100 הרץ, הסאב יחתך יותר גבוה ואין כלל להפריד בין הסאבים לטופים. במקרים אלו כל המערכת תמוקם בקדמת במה בכדי למנוע "פידבקים" והסתרה, אך יש לשים לב שהתקנה קרוב לשפת במה שאין לה קשר קשיח עם רצפת האולם, תמנע פיזור ונצילות טובה של תדרי הסאב.

 

כאשר ניתן או צריך למקם בנפרד את הסאבים מהטופים, מגוון האפשרויות רחב ויש להבחין בין התקנה קבועה או מערכת הגברה ניידת. בהתקנה קבועה נוכל למקם רמקולים צמוד לתקרה ומתחת לבמה קבועה אך לא בקדמת במה אלא עליה בלבד. בהתקנת קבע יש לשים לב לבטיחות גבוהה ברמת משתמש לא מקצועית וכמובן לקו האדריכלי. כעיקרון, ניתן למקם סאב בכל נקודה עד קו הבמה, בתנאי שאין הפרעה לקו ראיה לתוך הבמה (או מינימלית בהתקנה ניידת). יהיו הבדלים מהותיים במיקומי הסאבים עקב הצמדה למשטחים קשים כפי שהוסבר.

כאשר מקימים מערכת גדולה לקהל רב, ימוקמו הסאבים ברוב המקרים, בקדמת או צדי הבמה. לעיתים, האפשרות היחידה היא מיקום בצידי הבמה מסיבות של קרבת קהל או מסיבות טכניות אחרות. כאשר ניתן למקם את הסאבים בקדמת במה, עדיף יהיה לרכזם במקבץ רוחבי אחד, סימטרי ממרכז הבמה ולא מצדי הבמה. כך נקבל היענות יותר אחידה במתחם השמיעה המרכזי ותדרים נמוכים מאד יגיעו למרחק רב יותר. החיסרון יהיה ביותר באסים במרכז הבמה.
ההבדלים המתוארים נכונים גם לאולם סגור כאשר הסאבים ממוקמים בסמוך לתקרה או תחת הבמה. באולם סגור יהיה יתרון נוסף בהפחתת השפעת ההחזרים מהקירות הצדדיים אך יש להקפיד על תדר חיתוך נמוך בגלל הריחוק מהמערכת הראשית (בכדי לא ליצור תחושה של צליל כיווני המגיע מנקודות שונות).
האיור הבא מתאר עוצמה מול מרחק עד 50 מטר, ב 2 האפשרויות למיקום הסאבים.

סאבים בתליה ושילובם עם סאבים בהעמדה:

יתרון של סאב תלוי הוא בריחוק מהשורות הראשונות שמשפר את אחידות העוצמה בקהל וצמידותו למערכת. חסרונו העיקרי באובדן העוצמה בגלל חוסר בתוספת 3dB שיש לסאבים על הקרקע, אלא באם הסאבים התלויים צמודים לתקרה קשיחה. כעיקרון, גם סאבים תלויים מצידי הבמה מכסים טוב את הצדדים אך לוקים בחוסר אחידות בכיסוי האופקי עקב ביטולים הנובעים משמיעה של מקורות מרוחקים בהפרשי פאזה. התופעה נקראת "COMB FILTER" וגם "LOBING". פתרון חלקי במקרה ואין קיר אחורי יהיה בשימוש בסאבים קרדיואידים. הפתרון הטוב, אך בעייתי באופן חזותי במקרים רבים, יהיה תליה של ערימה מרכזית אחת מעל הבמה. 

לעיתים, בעיקר במערכות LINE ARRAY, משתמשים בסאבים תלויים וגם בסאבים ממוקמים על הקרקע או הבמה. שילוב כזה מורכב לביצוע איכותי בגלל המרחקים השונים לנקודות בקהל מ 3 או 4 קבוצות הסאבים שעלולות לייצר בעיות קשות מאלו שתוארו ל 2 מקורות. באם תנאי האתר מאפשרים, סאבים רצפתיים בקבוצת אמצע אחת ותלייה מ 2 הצדדים ישלבו יתרונות 2 השיטות ונצמצם הפרשי הפאזה למינימום במיקום המרכזים כמשולש שווה צלעות.

סאבים קרדיואידים:

מכיוון שסאבים מפזרים באופן רב כיווני, הרי שהם מכסים גם את הבמה שמאחוריהם. התופעה מפריעה להתנהלות על הבמה וגם מעלה את הסיכוי ל"פידבקים". כאשר הסאבים צמודים בגבם לקיר גדול ומרוחקים מהבמה, התופעה תפחת במידה רבה.
מקובל מאוד כיום לפתור את בעיות הבאסים שמאחורי הרמקולים על ידי שימוש ב 2, 3 או יותר יחידות סאב בכמה סידורים. ישנם כיום סאבים מסחריים שנבנו מראש בארגז אחד לפתרון הבעיה ומכילים יחידות קדמיות ואחוריות. בכל המקרים יש לזכור כמובן שהרמקולים המופנים קדימה יהיו על ערוץ מגבר נפרד מאלו המופנים אחורה.

הפתרון הנפוץ מבוצע בעזרת סאבים המופנים לבמה בהיפוך פאזה לרמקולים המופנים קדימה לקהל. מקובל להתייחס לכיול בתדר 60 הרץ מהסתכלות כאמצע הטווח של 30 עד 90 הרץ כטווח הכיסוי של הסאב. כמובן שלסאב שחתוך יותר נמוך זה לא יהיה התדר המרכזי וגם אם נתייחס לאוקטבות, שכך ראוי, היה צריך לכוון לפי 50 הרץ. מכיוון שמדובר בהזזת פאזה בתדר מסוים, ככל שנתרחק ממנו, היעילות תהיה פחות אופטימלית.

האיור הבא מתאר בפשטות את הפתרון באמצעות 2 סאבים, גב אל גב או מרוחקים מעט בכדי להגיע לרבע אורך גל של 60 הרץ = כ 1.4 מטר בין הוופר הקדמי לאחורי. נזדקק לדיליי נוסף לרמקולים הקדמיים יחסית לאחורי, באורך של רבע גל לערך בכדי לקבל חצי אורך גל שגורם לביטול מקסימלי. ערך הדיליי בעבור סאבים נפוצים, יהיה כ 4 עד 5 מילישניות ויותאם לקבלת מינימום עוצמה ב 60 הרץ באזור הבמה. 

הסאב המופנה אחורה, במקרה זה, יהיה תמיד בהיפוך פאזה של 180 מעלות ויונחת בכ 3dB בכדי לפצות על ההנחתה עקב המרחק שעבר הגל מקדימה לאחור, כאשר מיושמים 2 סאבים עם אחורי אחד, אין צורך בהנחתה. בכל מקרה, עדיף לבצע מדידה מעשית לקבלת הנחתה מקסימלית מאחור, שתהיה אופיינית תמיד לאותה מערכת.

 

 

הפתרון הנפוץ הוא באמצעות 3 רמקולים כשהמופנה לאחור נמצא באמצע, בערימה שחוסכת מקום או אחד לצד השני או בשכיבה כשאין קיר צמוד מאחור. בהעמדה, ניתן למקם את הסאב המופנה לאחור כתחתון והתגובה מעט שונה על הבמה ובקהל: יותר הדגשה בביטול תדרים נמוכים וסאונד יותר "פאנצ'י" מקדמי. נתון לטעם וסוג המוסיקה.

האיור הבא מתמצת את 6 אפשרויות הסידור לרמקולים קרדיואידים בשלישיות (עם ובלי "טופים" מונחים על הסאבים). מודגשים באיקס שני סידורים שאינם נכונים: בקצה הבמה אין למקם שלישיה (עומדת או שוכבת) עם רמקול אחורי מבטל תחתון הואיל ולא יהיה חיבור אקוסטי מספיק לחלל.
יש חשיבות למשטח קדמי של לפחות גובה שלישיית הסאבים בהתקנה עם סאב אחורי תחתון. כמו כן, יש להמנע משלישיות צמודות של סאבים קרדיואידים מכיוון שההחזר מהרמקולים עלול לא להספיק בכדי ליצור ביטול ראוי. כיצד זה נבדל משימוש בסאבים בהם 2 רמקולים?: סאב כפול מתוכנן תמיד כ  WAVEFRONT אחד.
חשוב!: אין למקם מערכת קרדיואידית צמודה לקיר אחורי ועדיף לשמור מרחק של כמטר לפחות.

 

בחירת תדר, סוג החיתוך והשהייה:

בבואנו להחליט על קביעת תדר החיתוך אנו נתקלים בהתנגשות בין השאיפה לאפשר לסאב וופר לעבוד רק בתחום בו בוודאות לא נשמע כיווניות, לבין השאיפה לאפשר למערכת הרמקולים העיקרית להתרחק מרוויה ועיוותים. חיתוך בתדר 100 הרץ, שנחשב כמקובל, בעייתי מאד כאשר קיים רק סאב מרכזי אחד כי עדיין קיימת תחושת כיווניות. תדר חיתוך בין 70 ל 90 הרץ יתאים ברוב המקרים, כתלות בסוג הרמקולים. נחתוך רמקול קטן שאינו מספק תדר נמוך, יותר גבוה בלית ברירה. במערכות סטריאופוניות מלאות, תדר נמוך לחיתוך חשוב כאשר המרחק בין ה"טופים" לסאבים גדול. לדוגמא: ה"טופים" ממוקמים גבוה בצידי הבמה והסאבים תחת הבמה או בקדמתה על הרצפה.

במערכות אקטיביות "סגורות", כמובן שסוג החיתוך בין התדרים הנמוכים והגבוהים יוגדר על ידי היצרן. במידה ועלינו לבחור את סוג ושיפוע החיתוך בעצמנו, 3 אפשרויות תהיינה בעדיפות לבחירה ותלויות בתנאי האתר והמערכת:    

1. החיתוך הפופלארי והחד יותר שימנע גלישה ממשית של צליל בין התחומים יהיה שימוש ב  Linkwitz–Riley filter בשיפוע 24 די בי לאוקטבה. בחיתוך זה נשמרת זהה הפאזה של התדרים הגבוהים והנמוכים.
2. חיתוך פחות חד שיאפשר מעבר יותר "רך" בין הסאב לרמקולים העיקריים, הוא מסוג Butterworth בשיפוע 18 די בי לאוקטבה. הבעיה בפילטר זה היא בהתאמת הפאזה בגלל הסטה של 90 מעלות ו270 מעלות בהתאמה.   
3. פרוססורים ומערכות מתקדמות מאפשרות חיתוך תחום תדר באמצעות פילטרים מסוג FIR. לפילטרים אלו יתרון בחדות ובשמירה על פאזה לינארית ולכן נמנעות בעיות הפאזה האופייניות לפילטרים רגילים (נקראים מסוג IIR).

יש לזכור שבמקרה בו קו הסאב וופרים שונה מקו ה"טופים", בדרך כלל קדמי יותר, יש לתאם קוו יציאה דמיוני משותף באמצעות שימוש בDELAY כתלות במרחקים בין קדמת הרמקולים של הסאבים וה"טופים".

חישוב : מרחק במטרים חלקי  340 כפול 1000 = שיהוי ("דיליי") במילישניות (ms).

התאמת עוצמת ופאזת הסאב:

מובן שהתאמת עוצמת ההשמעה של הסאב למערכת הרמקולים המרכזית הינה חשובה ביותר, באם  שומעים בסטריאו או במערכת מרחבית מאחד הסוגים. כיול רק "בעזרת האוזן" אפשרי אך אינו רצוי מכיוון שבלתי אפשרי גם לאיש קול מיומן לדייק באמצעות מקור שמע כלשהו. בדיקה באמצעות מכשירים הינה קלה יחסית ופשוטה.

בכדי לבצע בדיקה מהירה ויעילה, דרוש מכשיר שמסוגל להפיק "רעש וורוד", למדוד SPL של הרעש מהרמקולים ומיקרופון מדידה תקני. ניתן להשתמש ביחידה פרקטית וקומפקטית כדוגמת PHONIC PAA6. ניתן כמובן להשתמש במכשירים נפרדים או באפליקציה על מחשב שתחייב כמובן הוספת כרטיס קול עם כניסות ויציאות +מיקרופון מדידה כדוגמת הדגם הסטנדרטי Behringer ECM8000.

שלבי כיול איכותי באמצעות מכשיר מדידה ייעודי או אחת מהאפליקציות הרבות, בעוצמה סטנדרטית של 85dB SPL:

1. מתחילים בכיוון המערכת הראשית וסוגרים את כל ווסתי העוצמה ל0 (במיקסר, רמקול או בבקר ייעודי)
2. מזינים את המיקסר ב"רעש וורוד" (PINK NOISE) ממוצא 0dB בכל תחום השמע: 20 הרץ עד 20 קילוהרץ.
3. ממקמים את מיקרופון מדידת ה SPL אל מול הרמקולים הראשיים במיקום בו נמצא FOH או מרכז הקהל.
4. סוגרים את ערוץ השליחה לרמקול השמאלי ומזינים את הרמקול/ מקבץ הרמקולים הימני עד קבלת עצמה של  82dB SPL.
5. סוגרים את ערוץ השליחה לרמקול הימני ומזינים את הרמקול/מקבץ הרמקולים השמאלי עד קבלת עצמה של  82dB SPL.
6. מפעילים את 2 הערוצים ובאם 5 ו 6 בוצעו כראוי, נקבל 85dB  SPL בנקודת הבקרה.
7. סוגרים שוב את ווסתי העוצמה שבמיקסר, בגב הרמקול או הבקר הייעודי.
8. מכוונים את ווסת העוצמה של הסאב עד קבלת 79dB  SPL בנקודת הבקרה. לכאורה נראה כי אנחנו משמיעים "פחות מדי" סאב בגלל הפרש העוצמה, אך הסיבה לכיוון זה נובעת מכיוון שאנו משתמשים ברעש בעוצמה זהה על כל ספקטרום השמיעה והמידה נעשית למעשה על הספק שהוא השטח של הספקטרום הנבדק. מכיוון שתחום הסאב מכסה בממוצע כ 2 אוקטבות בלבד והרמקול הראשי בממוצע 8 אוקטבות כלל האצבע הוא פיצוי פי 4 בהספק = 6dB  SPL.
   הנחתה כזו מתאימה אך ורק למקרה בו הסאב מרוחק מנקודת הבקרה מרחק דומה לרמקולים הראשיים. באם המרחק גדל, ההנחתה תהיה פחות בהתאם: באם המרחק כפול, נכוון את הסאבים ל 82dB  SPL.
   בדיקת 85dB  SPL נקבעה היסטורית לאולם ממוצע, אך באם מדובר בשטח פתוח גדול, יש להעלות את בסיס הכיוון בהתאם אך לשמור כמובן על ההפרשים של 3/6dB SPL כמתואר בשלבים 1-8. במערכת אקטיבית או עם בקר ייעודי, בו ישנן כניסות סטריאו על הסאב ויציאה לרמקולים הראשיים ללא ויסות נפרד, קיים בדרך כלל מתג הנחתה או הגברה של 6dB ולעיתים גם אופציות של 3dB ואחרות. הן מיועדות לאפשר התאמה לפי מרחק הסאב מהרמקולים הראשיים. כאשר קיים ויסות נפרד לסאב, מדובר למעשה בכיול רגישות הכניסה למגבר הסאב והתאמתו למוצא המיקסר או מקור שמע אחר.
9. במידה והמערכת ניתנת לשליטה ואינה "סגורה", נרצה לקבוע את הפאזה המיטבית בין הסאבים ל"טופים". בעזרת מוסיקה הכוללת באסים מאד נמוכים ובולטים או השוואתית בתוך צפיה בחלק הסאבים עם "רעש וורוד". נשתמש בהופך פאזה °180 אם הוא האופציה היחידה שלנו, נשווה באיזה מצב אנו מקבלים מקסימום צלילים נמוכים ונבחר בו. במידה ויש ווסת הזזת פאזה לינארי מ 0 ל הזזת פאזה של °180 או DELAY בבפרוססור, נעבור באיטיות והדרגה עד קבלת העוצמה המקסימלית בנקודת הבדיקה.
10. כעת נפעיל את כל המערכת עם "רעש וורוד" ונבדוק נקודות שונות בכדי לוודא שסידור הסאבים שבחרנו נכון ומתאים לאתר ההגברה. יש לבדוק באמצע השורות הראשונות, בקצה טווח השמיעה המרוחק וליד הקירות באולם או צידי טווח השמיעה המוגדר לשטח פתוח. במידה והתוצאה מראה על הפרשים ובעיות מקומיות, יש לשקול תכנון מחדש של פיזור ומיקום הרמקולים בהתאם לאפשרויות המערכת ומבנה האתר. באם קיימות מערכות "דיליי"  לשטח פתוח, ישמרו אותם כללי כיוון.