אסטרטגיית האזנה במיקס

כתב: דני קוריטו

באולפנים הגדולים של פעם יכולתם למצוא לפחות שלושה סוגים שונים של מוניטורים:

1. זוג מוניטורים גדולים וחזקים בהספק גבוה אשר סביבם תוכנן חדר הבקרה. השימוש העיקרי בהם היה להרשים את הלקוח ולדמות מערכת שמע יוקרתית ומערכת הגברה גדולה ואיכותית.
2. זוג מוניטורים איכותיים לשדה שמיעה קרוב שתפקידם לדמות מערכת סטריאו טיפוסית.
3. זוג מוניטורים אחרון אשר נקרא בחיבה "Shit Box" ותפקידם היה לדמות מערכות שמע מוגבלות כמו טרנזיסטור, טלוויזיה או דומה.
   הטכנאי יכול היה לעבור בין שלושת סוגי המוניטורים בזמן ביצוע המיקס, בכדי לקבל מושג לגבי הדרך שבה עבודתו תישמע מבעד לרמקולים שאינם מקצועיים, מחוץ לאולפן ההקלטות.

גם האזנה במונו הייתה עניין שבשגרה. בעידן תקליטי הווניל לא ניתן היה לחרוט מיקס שקיימים בו בעיות במופע פאזה שכן הן גרמו לקפיצת המחט, בעידן התקליטור המשיכו לבדוק את המיקסים במונו, בכדי לוודא תאימות לשידורי הטלוויזיה שרובם עדיין שודרו במונו וכן לשידורי הרדיו, שכן מקלטי רדיו רבים עוברים לקליטה במונו כשקיימות הפרעות על התדר של התחנה.

באולפני חדר השינה לא תמצאו בדרך כלל יותר מאשר זוג מוניטורים בודד, עם טיפול אקוסטי בסיסי. אחת התלונות הקבועות של מוסיקאים המבצעים מיקסים באולפן הביתי, היא שהמיקס קורס לחלוטין ברגע ששומעים אותו מבעד למערכות שמע רגילות אצל בני משפחה או חברים.

הפתרון הראשון לפני שאתם מחליפים מוניטורים, מזמינים טיפול אקוסטי נוסף, או עוברים לחדר אחר, הוא להיות ערים לדרך שבה המוח מתעתע בכם בזמן ביצוע המיקס:

מיקוד
יכולת המיקוד היא חלק מיכולת ההישרדות. בעבר הרחוק השתמשנו בה בכדי להבחין בקולות שייצרו הטורפים שחיו סביבנו על ידי הגברת הניגודיות ביחס לרעשי הסביבה הרגילים.

נסו להתרכז כמה שניות בנקודה השחורה האמצעית באיור הבא:

 

זוהי הדגמה אופטית של הרעיון, ככל שתביטו זמן ארוך יותר בנקודה השחורה, כך המוח יגביר עבורכם את הניגודיות וכתוצאה מכך כתם הצבע יצטמצם וגבולותיו יהפכו ללבנים.

היום אנחנו משתמשים ביכולת המיקוד בכדי להאזין למשל לשיחה שמתרחשת במרחק של מספר שולחנות במסעדה הומה ורועשת. אתם קולטים מישהו או מישהי שמוצאים חן בעיניכם ומתוקף סקרנותכם, אתם מנסים להאזין לשיחה. ברגע הראשון אתם מתקשים להתמקד אולם לאחר התבוננות בתנועת השפתיים והגברת הריכוז, המוח מגדיל עבורכם את הניגודיות ולכן רעשי המסעדה נעלמים לרקע והשיחה הופכת לברורה.

בזמן המיקס יכולת המיקוד פועלת לרעתנו. אנחנו מאוד מרוכזים בתפקיד נגינה אחד ובגלל שהמוח משפר עבורנו את הניגודיות, אנחנו מתעלמים משאר תפקידי הנגינה האחרים המושמעים באותו רגע.

כשאתם מבצעים עיבוד צליל על הערוץ שעליו אתם עובדים, הגברת הניגודיות גורמת לנו לבצע עיבוד צליל קל ביחס לעיבוד הצליל האמיתי שנדרש להתאמת תפקיד הנגינה לשאר הערוצים האחרים.

בזמן קביעת העוצמה של תפקיד הנגינה החדש ביחס לכל שאר התפקידים הקיימים, המוח משווה את האנרגיה של התפקיד הבודד לאנרגיה של כל שאר הערוצים הפתוחים באותו רגע ובסופו של התהליך תפקיד הנגינה האחרון שעליו עבדתם יהיה החזק ביותר.

הסתגלות

למוח יש יכולת להתעלם מדברים קבועים כמו ריח, או רעש. כשאתם נכנסים לחדר שפועל בו מזגן, אתם שומעים את פעולתו, אולם כמה דקות לאחר מכן המוח מסתגל לרעש ומתעלם ממנו. זוהי תכונה חשובה מאוד למהלך התקין של חיינו שכן כך המוח מפנה את הקשב והריכוז שלנו מרעשים קבועים לצלילים חדשים.

חשוב בחיינו, אך מטריד במהלך המיקס. רעש קבוע על אחד הערוצים יפסיק להפריע לנו לאחר מספר דקות של עבודה, טעות בתפקיד נגינה עשוי שלא להפריע לנו לאחר האזנה של מספיק פעמים לאותו קטע בשיר, איכות צליל גבולית תפסיק להפריע לנו לאחר מספר השמעות.

השלמה

כשאתם שומעים מוסיקה מבעד לרמקולי מולטימדיה של המחשב, איכות הצליל ללא ספק בעייתית, אולם לאחר כמה דקות אתם מסתגלים ונהנים ממנה.

כאן מדובר על הסתגלות מורכבת, שכן המוח מבצע עבורכם השלמה של המידע החסר במוסיקה. פתאום לא חסרים כל כך התדרים הנמוכים והצליל הצורמני הופך לנסבל.

נניח שבמהלך המיקס אתם מאזינים לערוץ מאותגר מבחינת תחום ההיענות. אתם מיד מזהים את הבעיה ומתחילים לנסות ולפתור אותה, המוח מאידך מתחיל כבר בביצוע השלמות משלו, כך שהתיקונים שאתם מבצעים עם האיקוולייזר אמורים להתבסס יותר על זיכרון הבעיה המקורית שזיהיתם, מאשר על מה שאתם מצליחים לאבחן בהמשך.

Equal Loudness Contour

צמד המדענים פלטשר ומונסון התבקש בשנת 1933 למפות את רגישות האוזן האנושית לגלי קול בתדירויות שונות ובעוצמות שונות כחלק מההיערכות לייצור המוני של מכשירי טלפון קוויים.

אחסוך מכם את פרטי הניסוי שכן ניתן לקרוא עליו בהרחבה בספרים ואתרי אינטרנט רבים וניגש מיד לגרף התוצאות:

 

הגרפים מתארים את עקומת תחום ההיענות הסטטיסטית של מספר קבוצות מתנדבים בקפיצות של 10 dB בכל פעם כשנקודת הייחוס היא 1 KHz.

אם תסתכלו על העקומה התחתונה אשר מסומנת כסף השמע, תוכלו לגלות שעבור האדם הממוצע יש לבצע הגבר של יותר מ 50 dB בתדירות של 50 Hz בכדי שתחושת העוצמה תשתווה לזו המתקבלת בתדירות של 1 KHz בלחץ קול (Sound Pressure Level) של 0 dB.

דלגו לעקומה אשר מייצגת לחץ קול של 100 dB (SPL) בתדירות של 1 KHz, נסו לבדוק את רמת ההגבר הנוסף שנדרש במדידה זו עבור תדירות של 50 Hz ותגלו שהגרף ישר, כלומר לא נדרש כל הגבר נוסף. אם זה לא ברור עדיין, הרי שהגרפים של פלטשר ומונסון מוכיחים מעל לכל ספק שהאוזניים שלנו מזייפות, כלומר הן מפענחות את תחום ההיענות אחרת בכל עוצמת שמע.

כשאנחנו שומעים את עצמנו חלש, למשל כשאנחנו מאזינים למוסיקה מבעד לאזניות, אנחנו מדברים חזק וכשאנחנו שומעים את עצמנו חזק, למשל מבעד למוניטור עוצמתי על במה, אנחנו שרים חלש, לתופעה הזו נהוג לקרוא "אפקט המראה".

בהתאם לאפקט המראה, אם עוצמת השמע בזמן עשיית המיקס חלשה, התוצאה תהיה הגברת כל תחום התדרים הנמוך ואם עוצמת השמע חזקה מדי, אתם עשויים להנחית את התדרים הנמוכים או להגביר את תדרי האמצע.

עייפות

אנשים אשר מתקשים להירדם צופים בטלוויזיה עד שעיניהם נעצמות, אחרים קוראים ספר. כשהעיניים עייפות הן נעצמות ואנחנו הולכים לישון. האוזניים לעומתן לא מפסיקות את פעולתן והמוח בורר עבורנו את הצלילים ששווים התייחסות מתוך שינה, זכר לימים קדומים שבהם יכולת זו הצילה חיים.

 

אסטרטגיית האזנה לשמירה על רעננות האוזניים והמוח בזמן המיקס

מיקס הוא תהליך אשר דורש ריכוז מרבי לאורך שעות האזנה רבות ורצופות, אנחנו מצליחים לשמור על רמת הריכוז הגבוהה במשך שעות ארוכות אולם כשהאוזניים מתעייפות, המוח לא עובר למצב שינה והכול מתחיל להישמע מעוות.

זה גם לא קורה בבת אחת, זה מתגנב לאט ובינתיים אתם מבצעים שינויי עוצמה, שינויים במכשירי עיבוד צליל, משנים יחסים בין ערוצים, אבל בפועל אתם הורסים את כל מה שהצלחתם לבנות בשעות שבהן האוזניים שלכם היו עדיין רעננות.

אסטרטגיית האזנה לשמירה על רעננות האוזניים והמוח בזמן המיקס
בכדי לפתור את בעיות המיקוד, ההסתגלות וההשלמה, רצוי להוסיף לזוג המוניטורים הראשיים שלכם מוניטור בודד נוסף דרכו תוכלו להאזין למיקס במונו או זוג מוניטורים להאזנה בסטריאו צר. המוניטורים הנוספים חייבים להישמע אחרת, הם לא אמורים להישמע טוב כמו המוניטורים הראשיים שלכם, הם רק צריכים להיות מסוגלים להשמיע את תחום תדרי האמצע בצורה מהימנה.

ה C5 של חברת AURATONE יכולים להוות פתרון זול למשימה זו:

אתם לא תיהנו להאזין למוסיקה מבעד למוניטורים האלה אולם יתרונם ביכולת להפיק את רוב תחום התדרים מבעד לרמקול בודד אשר מותקן בקופסה אטומה.

בכדי להבין כיצד השימוש ב “Shit Box” יכול לפתור את בעיית המיקוד וההסתגלות, אני ממליץ לכם לחוות ארוחת טעימות במסעדת שף. בארוחת טעימות אתם מקבלים כמות גדולה של מנות שהשף גאה בהן, המנות לא אמורות בהכרח להתחבר זו לזו ולכן נהוג להגיש בין המנות סורבה. הסורבה היא מנת גלידה על בסיס מים ללא ביצים או חלב ובמקרה של מסעדת השף מדובר על מנה ניטראלית חסרת טעם כמעט.

תפקידה של מנת הסורבה הוא לנקות את החיך, לעשות “Reset” לחוש הטעם בכדי לאפשר הנאה ממלוא הטעמים של מנת השף החדשה שמוגשת לכם.

בתהליך העבודה על המיקס אנחנו צריכים לעשות מדי פעם “Reset” לחוש השמע ולמוח, המעבר מדי פעם בין מצב האזנה סטריאופוני מבעד לזוג מוניטורים איכותיים להאזנה מבעד למוניטורים מאותגרים מבחינת תחום ההיענות, אמור לעזור לכם להתרשם מחדש מההחלטות שנטלתם במהלך עשיית המיקס, אתחול חוש השמע מאפשר לכם לחוות את המיקס שיצרתם כאילו שאתם שומעים אותו בפעם הראשונה.

להאזנה מבעד למוניטור בודד במונו קיימים יתרונות גם באיזון עוצמות בין שני תפקידי נגינה, בזיהוי בעיות מופע פאזה, ביצירת איזון העוצמות הסופי בין כל התפקידים המוסיקליים בשיר ובקבלת נקודת ייחוס נוספת אשר עשויה לעזור לכם להתגבר על השפעת הסביבה האקוסטית על המיקס שיצרתם.

אם אין לכם האפשרות להצטייד במוניטור הנוסף, תוכלו לנסות לרענן את האוזניים על ידי האזנה לאחד השירים המוערכים מתוך האוסף שלכם, או על ידי האזנה למיקס מחוץ לזווית הפיזור של הרמקולים, אולי אפילו מחוץ לחדר העבודה שלכם.

מציאת עוצמת השמע הנכונה לעשיית המיקס היא משימה סבוכה, יש הטוענים כי עליכם להאזין בעוצמה גבוהה בכדי שלא תדחסו יתר על המידה תפקידי נגינה מובילים בעזרת קומפרסור (בכדי להעניק להם את הכוחניות הנדרשת) ואילו אחרים מחזקים את הצורך לבצע מיקס בעוצמה נמוכה בכדי שתוכלו לקבוע את יחסי העוצמה בין תפקידי הנגינה בעוצמת האזנה קרובה לעוצמה שיחוו רוב המאזינים בעתיד.

אני מאמין שהאמת נמצאת אי שם באמצע, עוצמת האזנה חזקה בזמן המיקס עלולה לגרום לעייפות בשלב מוקדם מדי של התהליך ובנוסף קיימת סכנה לגרימת נזק מתמשך לאוזניים שהן כלי העבודה העיקרי שלכם. עוצמת האזנה חלשה מדי עשויה שלא לחשוף הפרעות, רעשים, או עיוות בתחום ההיענות ולכן עליכם להסתגל לעוצמת האזנה ממוצעת שתאפשר לכם להקטין ככל הניתן את עייפות האוזניים אך תאפשר לכם לזהות בעיות בנקל. לאיכות המוניטורים ומהירות התגובה שלהם יש השפעה ישירה על עוצמת השמע הנדרשת לביצוע מיקס, במוניטורים איכותיים עם מהירות תגובה מהירה תוכלו לשמוע את הפרטים הקטנים גם בעוצמת האזנה נמוכה.

עקומות ה Loudness של פלטשר ומונסון מוכיחות לנו כי לעוצמת השמע יש השפעה ישירה על חווית תחום ההיענות ולכן חשוב להקפיד ולשמור על עוצמת האזנה זהה לכל אורך המיקס. שינויי עוצמה קלים עשויים לבוא לידי ביטוי בפענוח שונה של תחום ההיענות של המיקס עד למצב של ביצוע תיקונים שאינם נדרשים ביחידת האיקוולייזר של רוב הערוצים.

ולהמלצה האחרונה: לא משנה עד כמה אתם קצרים בזמן, קחו לעצמכם הפסקות לאוכל ושתייה, הרשו לעצמכם להיות בשקט במהלך ההפסקות הללו, השתמשו בהפסקות ככלי נוסף להתמודדות עם העייפות ועם תעתועי המוח. זכרו כי ההפסקות לא מאטות אתכם כי אם מקדמות ומאיצות את העבודה.

---

דני קוריטו

נדבק בחיידק הסאונד בגיל 13 כשהוריו רכשו עבורו סינתיסייזר ראשון, בוגר המחזור השני של בית ספר ״סאונד״, שירת במחלקה הטכנית של גלי צה״ל, שימש כמנהל טכני של ״רדיו ללא הפסקה״ ו״רדיו קול רגע״ מחבר הספרים ״המדריך השלם לקיובס״ ״אומנות הרעש״ ו״סודות הבישול״, ערך את תוכנית הלימודים למסלולי הנדסאי קול עבור מה״ט והכשיר מאות תלמידים שחלקם הפכו לעמודי התווך של קהילת הסאונד בישראל.

עוסק בהקלטה, מיקס, מאסטרינג, הוראה וייעוץ לארגונים שונים בפיתוח פרוייקטים והקמתם בתחום האודיו והמולטימדיה.